גורמים לדיכאון שאתם חייבים להכיר – ומה אפשר לעשות

תוכן עניינים

יכול להיות שאתם מתמודדים עם דיכאון, אבל לא מבינים למה. אין "סיבה דרמטית", לא קרה משהו חריג- ובכל זאת, אתם מרגישים מותשים, כבויים וחסרי תקווה. דווקא השאלה הזו- למה זה קורה לי? -היא אחת הנפוצות ביותר בקרב מי שחווים דיכאון. האמת היא שדיכאון לא נגרם מגורם אחד בלבד, אלא משילוב של מצבים נפשיים, גופניים, חברתיים וביולוגיים. במאמר הזה נצלול לעומק ונבין מהם הגורמים המרכזיים שיכולים להוביל לדיכאון, אילו מצבים בחיים מעלים את הסיכון, ואיך תהליך טיפולי נכון-  כמו זה שמוביל יובל אוריאלי בקליניקה בחיפה – יכול להחזיר אתכם לעצמכם, שלב אחר שלב.

הגורמים המרכזיים לדיכאון – גנטיקה, כימיה מוחית וסביבה

כדי להבין מה מוביל לדיכאון, חשוב לדעת: לא מדובר ב"חולשה נפשית" או באופי מסוים. מדובר בהפרעה נפשית של ממש, שיש לה בסיס ביולוגי מובהק, ולעיתים אף נטייה תורשתית. מחקרים מצביעים על כך שלאנשים שיש במשפחתם היסטוריה של דיכאון- יש סיכוי גבוה יותר לפתח את ההפרעה. אבל זה לא אומר שזו גזירת גורל. הגנטיקה היא רק חלק מהתמונה, ולא כל מי שנושא את הנטייה אכן יפתח דיכאון.
בנוסף, קיימת השפעה מובהקת של כימיה מוחית. שיבוש במאזן החומרים הכימיים במוח, כמו סרוטונין ודופמין, עשוי לגרום לשינויים ברגשות, במצב הרוח וביכולת להתמודד עם סטרס. יחד עם זאת, לא מדובר רק בעניין פיזיולוגי. המציאות הרגשית והחברתית משפיעה לא פחות: אם גדלתם בסביבה ביקורתית, חוויתם טראומות בילדות, חוסר ביטחון רגשי או דפוסי התקשרות לא בטוחים- הסיכוי לפתח דיכאון בבגרות עולה משמעותית.

השילוב הזה בין גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים- הוא מה שמכונה בגישות טיפול רבות "המודל הביו-פסיכו-חברתי". בטיפול רגשי בגישה אינטגרטיבית, כמו זה שיובל אוריאלי מציע, מתייחסים לכל הרבדים יחד: הגוף, הרגש, הדפוסים והחיים עצמם.

כיצד סטרס מתמשך פוגע ומשפיע

אחת הסיבות השכיחות להתפרצות דיכאון היא סטרס כרוני- לחץ מתמשך שיכול לנבוע ממקום עבודה מלחיץ, מתחים בזוגיות, קונפליקטים משפחתיים, קושי כלכלי, ואפילו מעומס רגשי בלתי פוסק. הגוף שלנו לא נועד להיות במצב מתמיד של "היכון, הכן, צא". כאשר מערכת העצבים מוצפת, והלחץ הופך לשגרה- מתחילה שחיקה נפשית שיכולה להידרדר לדיכאון.
מה שחשוב להבין הוא שלא כל סטרס גורם לדיכאון, אבל כאשר אין יכולת לפרוק, להיטען מחדש או לקבל תמיכה- הלחץ הופך לרעל שקט. טיפול רגשי נכון עוזר להוריד את העומס הזה, לפרוק רגשות שנדחקו שנים, ולבנות מחדש את היכולת הפנימית להתמודד בלי להישחק.

הקשר בין טראומה לדיכאון

אירועים טראומטיים- בין אם בילדות ובין אם בבגרות- מהווים קרקע פוריה לדיכאון. זה יכול להיות אובדן של אדם קרוב, תאונה, התעללות רגשית או פיזית, נטישה, או תחושת איום מתמשך. לעיתים האדם מצליח לשרוד את האירוע עצמו. אבל אחר כך, חודשים ואף שנים אחרי, מופיעים הסימפטומים: תחושת ריקנות, ניתוק, עייפות נפשית, ירידה בתחושת הערך העצמי וייאוש עמוק. כל אלה הם סימנים ברורים לדיכאון שמקורו בטראומה. תרפיית סכמה וטכניקות מעולם ה-ACT וה-DBT עוזרות בטיפול בשורש הפצע – ולא רק בהפחתת התסמינים.

מצבים נפשיים שמזינים דיכאון: ביקורת עצמית, פרפקציוניזם ודימוי עצמי נמוך

כשהקול הפנימי שלכם מבקר, שופט, או מציב דרישות בלתי אפשריות – לא פלא שהדיכאון מגיח. הרבה מהמטופלים שמגיעים אליי מספרים על תחושת "אני לא מספיק": לא מספיק חכמים, יפים, מצליחים, רזים, טובים. הדימוי העצמי השברירי, שנטמע פעמים רבות כבר בילדות, יוצר קרקע פורייה לדיכאון. כל כישלון, כל אכזבה, כל הערה של מישהו אחר – נתפסים כהוכחה לכך שאתם לא שווים.
פרפקציוניזם – אותו רצון מתמיד להיות "מושלמים" – נשמע כמו תכונה חיובית, אבל בפועל הוא אחד המנגנונים הכי שוחקים. הוא לא משאיר מקום לכישלון, לאנושיות, לרגשות. הוא דוחק בכם להמשיך לרוץ, גם כשכבר אין כוחות. ואז, כשאתם לא עומדים בציפיות – מגיעה ההלקאה העצמית, התחושה שאתם לא ראויים, ותחושת ריקנות עמוקה.

הבשורה היא שאפשר לעבוד על זה. טיפול רגשי בגישה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) מלמד לזהות את דפוסי החשיבה השליליים, לאתגר אותם, ולבנות קולות פנימיים חדשים – כאלה שמזינים חמלה עצמית, קבלה ותחושת ערך פנימית שלא תלויה בהישגים.

תלות באחרים ופחד מדחייה – קרקע רגישה לדיכאון

אנשים עם נטייה לרצות, לחשוב קודם על אחרים, לפחד מקונפליקט או ביקורת – לעיתים סוחבים על גבם עולם רגשי

כבד. הם לא מעיזים לבטא צרכים, להרגיש כעס, לשים גבולות. לאורך זמן, התסכול והעומס המצטבר הופכים לדיכאון סמוי. זה קורה בעיקר באנשים עם דפוסי התקשרות לא בטוחים, שגדלו בתחושת תלות או חרדה מתמדת לנטישה.כדי לרפא דיכאון כזה, צריך קודם כל לייצר סביבה טיפולית בטוחה שבה מותר להרגיש, מותר לומר "לא", מותר להיות אתם – בלי לחשוש שתיענשו או תינטשו. העבודה הזו היא לב לבו של תהליך טיפולי עמוק ומרפא.

ההשפעה של בידוד חברתי ואובדן משמעות

אנחנו יצורים חברתיים. גם אם אתם מופנמים, הצורך בקשר, שייכות ומשמעות הוא חלק מהזהות שלכם. בדידות רגשית – בין אם פיזית ובין אם תחושתית – היא אחד הגורמים החזקים ביותר לדיכאון. אנשים שמרגישים לבד בעולם, שאיבדו קשרים משמעותיים, או שהקשרים הקיימים מרוקנים ולא מזינים – מועדים לפתח דיכאון.<br class="yoast-text-mark" />אובדן משמעות – למשל בעקבות פרישה מעבודה, סיום קשר זוגי, או אפילו משבר קיומי – יכול ליצור תחושת ריקנות. כשאין למה לקום בבוקר, כשאין חזון או מטרה – המוח והלב נכנסים למצב דיכאוני. בטיפול, אחד היעדים הוא לא רק להחזיר את האנרגיה, אלא גם לעזור לכם להתחבר מחדש למה שנותן לכם טעם.

טבלת גורמים לדיכאון והשפעתם:

הגורם השפעה אפשרית גישת טיפול מתאימה
גנטיקה / נטייה תורשתית עלייה בסיכון לדיכאון לאורך החיים CBT, שילוב עם תרופות לפי הצורך
טראומה בעבר התפתחות דיכאון מורכב, לעיתים עם סימני PTSD טיפול סכמה, ACT, מיינדפולנס
בידוד חברתי / אובדן קשרים תחושת בדידות עמוקה וחוסר שייכות טיפול רגשי עם דגש על קשר ומערכות יחסים
ביקורת עצמית מוגברת ירידה בדימוי העצמי, רגשות אשם ודיכוי רגשי CBT לחיזוק הקול הפנימי ולמידת חמלה עצמית

אירועים בחיים שעלולים להצית דיכאון

גם אנשים בריאים בנפשם עלולים לחוות דיכאון בעקבות אירועים מטלטלים. שינויים חדים בחיים – כמו גירושין, פיטורים, מחלה קשה, לידה (דיכאון אחרי לידה), מעבר עיר, פרישה, יציאה לגמלאות – עלולים לערער את תחושת היציבות הפנימית, ולהכניס אתכם לתוך מערבולת רגשית עמ

וקה. לפעמים אנחנו לא מספיקים "לעכל" את מה שקרה, והגוף והנפש פשוט מגיבים במצב דיכאוני.
כשמתרחשת חוויה כזו, חשוב שתדעו שזה נורמלי להרגיש מוצפים. אבל אם התחושות לא חולפות, אם העייפות והעצב משתלטים על כל תחום בחיים – זה הזמן לא להישאר לבד. טיפול רגשי בזמן יכול למנוע הדרדרות ולהחזיר את תחושת השליטה.

דיכאון אחרי לידה – הסוד השמור של נשים רבות

אחת הדוגמאות השכיחות לדיכאון שנגרם מאירוע חיים הוא דיכאון אחרי לידה. נשים רבות חוות ירידה במצב הרוח, בלבול, רגשות אשמה, תחושת ניתוק מהתינוק, קושי להרגיש שמחה – וכל זה בדיוק ברגע שבו "אמורות" להרגיש הכי מאושרות. חשוב להבין: זה לא אומר שאתן אימהות לא טובות, או חלשות. זו תגובה נפוצה לשינויים הורמונליים, עומס רגשי ולחץ חברתי. טיפול בזמן, בעיקר בטכניקות CBT או DBT, יכול לעזור להחזיר את האיזון.

דיכאון אחרי לידה

מה שחשוב לזכור

לא משנה מה הגורם לדיכאון שלכם – אתם לא לבד, ואתם לא אשמים. יש דרך לצאת מזה, ולטיפול רגשי יש את הכוח לשנות חיים. אצל יובל אוריאלי, הטיפול לא מתמקד רק בתסמינים – אלא בשורש. בגישה אנושית, אמפתית ומקצועית, תעברו תהליך שמכבד את הקצב שלכם, שמבין לעומק מה הביא אתכם עד הלום, ושיודע להוביל גם מתוך המקומות הכי כואבים – לחיים עם יותר שלווה, משמעות וחיוניות.

סיכום – להבין את הגורמים לדיכאון כדי למצוא את הדרך החוצה

דיכאון לא מופיע סתם. הוא תוצאה של הצטברות – גנטיקה, סביבה, טראומות, דפוסי חשיבה, מצבים חברתיים ורגשיים. כשמבינים את הגורמים לעומק, מתאפשרת גם הריפוי. לא מדובר רק בהפחתת סימפטומים, אלא בבנייה מחודשת של החיבור שלכם לעצמכם. יובל אוריאלי, פסיכותרפיסט מוסמך המתמחה בטיפול בדיכאון, מציע בקליניקה בחיפה מסלול טיפולי רגיש, מקצועי ומעמיק – כזה שמחזיר לכם את התקווה ואת השליטה על החיים.<br />אל תחכו שהכאב יעבור לבד. יש טיפול – ויש תקווה.

שאלות / תשובות

דיכאון נגרם משילוב של מספר גורמים: גנטיים (נטייה משפחתית), ביולוגיים (כימיה מוחית), פסיכולוגיים (כמו דימוי עצמי נמוך או ביקורת עצמית), וחברתיים (כגון טראומות, בידוד או שינויים חדים בחיים). כל אדם מושפע בצורה שונה, ולכן חשוב לבצע אבחון מקצועי ולהתאים טיפול אישי.

אם התחושות של עצב, עייפות, חוסר מוטיבציה ואובדן עניין נמשכות מעל שבועיים, ומתחילות להשפיע על התפקוד היומיומי – ייתכן שמדובר בדיכאון. ההבדל המרכזי הוא במשך הזמן, בעוצמה ובפגיעה באיכות החיים.

בהחלט כן. דיכאון לא תמיד נובע מאירוע חיצוני. לעיתים הוא מתפתח בהדרגה, מתוך עומס פנימי, שחיקה רגשית או דפוסים מחשבתיים שליליים. גם אנשים עם "חיים נראים מושלמים" יכולים לחוות דיכאון.

כן. דימוי עצמי נמוך הוא אחד הגורמים המרכזיים שיכולים להוביל לדיכאון, במיוחד אם הוא מלווה בביקורת עצמית גבוהה, פרפקציוניזם או תלות באחרים. בטיפול CBT או סכמה תרפיה ניתן לעבוד על כך בצורה ממוקדת.

בהחלט. לחץ מתמשך ללא אפשרות לפריקה, תמיכה או מנוחה – עשוי להוביל לשחיקה רגשית עמוקה שמתפתחת לדיכאון. טיפול רגשי יכול לעזור ללמוד כיצד להתמודד עם סטרס בצורה בריאה יותר.

גנטיקה יכולה להעלות את הסיכון לדיכאון, אך היא לא קובעת לבד. אדם עם נטייה גנטית עשוי לא לפתח דיכאון לעולם, ואדם אחר ללא נטייה – כן. הסביבה, הדפוסים הרגשיים והאירועים בחיים הם גורמים מכריעים.

אירועים כמו לידה, פרישה, גירושין, אובדן, מעבר דירה, מחלה או פיטורים – יכולים לעורר תחושות של ריקנות, בלבול ותחושת אובדן שליטה, ולהוביל לדיכאון אם לא מתמודדים עמם נכון.

הצעד הראשון הוא לפנות לשיחה מקצועית עם מטפל רגשי מוסמך. לא חייבים להגיע לקריסה כדי להתחיל טיפול. ככל שמקדימים לזהות ולטפל – כך אפשר למנוע סבל מיותר ולהתחיל תהליך של ריפוי ושינוי.

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך